Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 98b
שׁוֹאֵל: חֲדָא – לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. וַחֲדָא – אִין, דִּשְׁאֵלָה מֵתָה, וְאִידַּךְ – לָא יָדַעְנָא אִי דִּשְׂכִירוּת מֵתָה וּדְקָיְימָא דִּשְׁאֵלָה, אוֹ דִּשְׁאֵלָה מֵתָה וּדְקָיְימָא דִּשְׂכִירוּת, דְּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם.
Traduction
i.e., the borrower said to the owner: With regard to one of the cows that you claim, this matter never occurred, as I never took that cow from you. And as for the cows that I did take that died, with regard to one of them, yes, I admit that it was a cow that was being borrowed that died; but the other cow that died, I do not know whether it was the cow that was being rented that died, and so the cow that is still alive is the one that was being borrowed, or whether the cow that was being borrowed died, and so the cow that is still alive is the one that was being rented. Because the bailee admits to part of the claim and denies another part of the claim, he is required to take an oath in order to be exempt from the rest of the claim. As he concedes that he does not know what happened, he is unable to take such an oath. The halakha is that since he is unable to take an oath, he must pay for all three cows.
Rachi non traduit
חדא להד''מ כו'. הרי כפירה וחדא אין בעידן דשאלה מתה הרי הודאה:
זֶה אוֹמֵר שְׁאוּלָה, וְזֶה אוֹמֵר שְׂכוּרָה – יִשָּׁבַע הַשּׂוֹכֵר שֶׁשְּׂכוּרָה מֵתָה.
Traduction
§ The mishna teaches: The bailee rented one cow and borrowed another one. This owner says with certitude: The borrowed cow is the one that died. And that renter says with certitude: The rented cow is the one that died. In this case, the renter takes an oath that the rented cow is the one that died and then he is exempt.
וְאַמַּאי? מַה שֶּׁטְּעָנוֹ – לֹא הוֹדָה לוֹ, וּמַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ – לֹא טְעָנוֹ! אָמַר עוּלָּא: עַל יְדֵי גִּלְגּוּל.
Traduction
The Gemara asks: But why should he take an oath? That which the owner claimed from him, he did not admit to at all, and that which the bailee admitted to, the owner had not claimed from him. In order to be required to take an oath, the bailee must admit to part of the owner’s actual claim. Ulla said: The mishna is referring to a case where the owner required the bailee to take another oath by extending the oath that he had already required him to take.
Rachi non traduit
ואמאי מה שטוענו לא הודה לו. אע''ג דאוקימנא בכופר ומודה ה''מ לר''נ מיהו מתני' לרב הונא ורב יהודה. כדקתני ואמאי ישבע הרי אין כאן הודאה במקצת:
דַּאֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתְּבַע לִי אֵיזוֹ מִיהַת דִּכְדַרְכָּהּ מֵתָה, וּמִיגּוֹ דְּמִישְׁתְּבַע דִּכְדַרְכָּהּ מֵתָה, מִישְׁתְּבַע נָמֵי דִּשְׂכוּרָה מֵתָה.
Traduction
The Gemara elaborates: For example, this is a case where the owner said to him: Take an oath to me, in any event, that the cow died naturally, and not as a result of your negligence. The owner has a right to demand such an oath. And since the bailee is made to take an oath that the cow died naturally, that oath can be extended such that he can also be made to take an oath that it was the cow that was rented that died.
Rachi non traduit
אישתבע לי איזו מיהת. ואפי' היא שכורה יש לי עליך שבועה שכן הוא כדבריך דלית לן דרמי בר חמא דבעי כפירה והודאה בשומרים דסבירא לן כמ''ד עירוב פרשיות כתיב כאן וכי כתיב כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב וגלגול שבועה מן התורה היא מואמרה האשה אמן אמן כדדרשינן בסוטה (דף יח.):
זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר כּוּ'. הָא מַנִּי – סוֹמְכוֹס הִיא, דְּאָמַר: מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק – חוֹלְקִין.
Traduction
The mishna concludes: If this one says: I do not know what happened, and that one says: I do not know what happened, then they divide the disputed amount. The bailee is liable to pay for only half the value of the cow. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Sumakhos, who says: When there is property of uncertain ownership, the parties divide it equally between them.
בָּעֵי רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: שְׁאָלָהּ בִּבְעָלִים, שְׂכָרָהּ שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים, מַהוּ?
Traduction
§ Rabbi Abba bar Memel raises a dilemma: If one borrowed a cow together with borrowing the services of its owner, and then, before returning the cow, he rented the cow from the owner without borrowing the services of its owner, what is the halakha?
Rachi non traduit
שאלה בבעלים. וקודם שהחזירה חזר ושכרה מיניה ובשעת שכירתו לא היה עמו במלאכתו ונגנבה או אבדה בימי שכירות מהו:
Tossefoth non traduit
שאלה בבעלים שכרה שלא בבעלים מהו. משמע אבל שכרה בבעלים וחזר ושכרה שלא בבעלים פשיטא דשכירות כדקיימא קיימא וא''ת דאמרינן לעיל (בבא מציעא דף צו:) דאתיא שכירות בבעלים ומפקע שכירות שלא בבעלים אלמא אין שניה מתחברת עם הראשונה וי''ל דגזירת הכתוב הוא דבכל היכא דאיכא בעלים או בראשונה או בשניה פטור:
מִי אָמְרִינַן שְׁאֵילָה לְחוֹדַהּ קָיְימָא וּשְׂכִירוּת לְחוֹדַהּ קָיְימָא, אוֹ דִלְמָא שְׂכִירוּת בִּשְׁאֵלָה מֵישָׁךְ שָׁיְיכִי, דְּהָא מִיחַיַּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה?
Traduction
Do we say: The borrowing stands by itself and the renting stands by itself, i.e., they are two independent transactions, and so the bailee is liable for any mishap that occurs during the renting period, as the owner’s services were not borrowed by him during that time? Or, perhaps the subsequent renting is related to the prior borrowing and is an extension of it. It could be said that the renting is related to the borrowing because a renter is liable for theft and loss, as is a borrower. Perhaps the liability resulting from renting that immediately follows a period of borrowing is a downgraded form of the liability undertaken at the start of the period of borrowing. If so, then in this case, since the bailee bore no liability during the borrowing period, as the cow was borrowed while the owner was providing his services to the borrower, the bailee will not bear liability during the rental period.
Rachi non traduit
מי אמרינן שכירות לחודה קיימא. ומילתא אחריתא היא ואע''ג דכי משך לה מעיקרא בבעלים היא ותו לא הדר משך לה מיחייב ליה דבשעת שכירות ברשותו היתה ולא מיחסרא משיכה וקני חצירו באמירה ולעולם קנין אחריתי היא ושלא בבעלים היא:
או דלמא שכירות בשאלה מישך שייכא. כל חיובי שוכר דגניבה ואבידה ישנן בשואל ולא הוסיף כלום ומחמת משיכה ראשונה באו לו והיא בבעלים הואי ופטור:
אִם תִּמְצָא לוֹמַר שְׂכִירָה בִּשְׁאֵלָה מֵישָׁךְ שָׁיְיכִי, שְׂכָרָהּ בִּבְעָלִים שְׁאָלָהּ שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים, מַהוּ?
Traduction
If you say that in such a case, the subsequent renting is related to the prior borrowing and is an extension of it, then in the reverse case, where one rented a cow together with borrowing the services of its owner, and then, before returning the cow, he borrowed it from the owner without borrowing the services of its owner, what is the halakha?
Rachi non traduit
שכרה בבעלים. וקודם שהחזירה חזר ושאלה ממנו שלא בבעלים ומתה כדרכה וחיוב זה לא מחמת משיכה ראשונה בא עליה דהא חיוב שאלה לא שייך בשכירות מהו מי אמרינן שאלה לענין אונסין בשכירות ודאי לא שייכא וחיוב דמחמת קנין שלא בבעלים בא לא או דלמא כיון דשייכא במקצת דחיוב גניבה ואבידה שעליו יש לתלות במשיכה ראשונה כמאן דשייכא בכולה דמי ופטור אף באונסין:
שְׁאֵלָה בִּשְׂכִירוּת וַדַּאי לָא שָׁיְיכָא, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּשָׁיְיכָא בְּמִקְצָת, כְּמַאן דְּשָׁיְיכָא בְּכוּלַּהּ דָּמֵי?
Traduction
Do we say that the subsequent borrowing is certainly not related to or an extension of the prior renting, as a borrower undertakes a higher level of liability than a renter? Or perhaps, since the subsequent borrowing is partially related to the prior renting, as the borrower is liable for theft and loss just as a renter is, it is considered as though it were related entirely to it and is an extension of it. Consequently, the exemption of using an item together with its owner’s services also applies to the subsequent borrowing.
אִם תִּמְצָא לוֹמַר לָא אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּשָׁיְיכָא בְּמִקְצָת כְּמַאן דְּשָׁיְיכָא בְּכוּלַּהּ דָּמֵי: שְׁאָלָהּ בִּבְעָלִים וּשְׂכָרָהּ שֶׁלֹּא בִּבְעָלִים, וְחָזַר וּשְׁאָלָהּ, מַהוּ?
Traduction
If you say: In such a case, we do not say that since the subsequent borrowing is partially related to the prior renting, it is considered as though it were entirely related to it and is an extension of it, then in a case where one borrowed a cow together with borrowing the services of its owner, and then, before returning the cow, he rented it from the owner without borrowing the services of its owner, and then at the end of the renting period, he again borrowed it without the owner’s services, what is the halakha?
Rachi non traduit
את''ל כיון דשייכא כו'. איני יודע להעמידו ולא גרסינן ליה: אלא ה''ג ואת''ל לא אמרינן כיון דשייכא במקצת כו':
שאלה בבעלים שכרה שלא בבעלים וחזר ושאלה שלא בבעלים. הדרא שאלה לדוכתה ואזיל בתר משיכה שאלה קמייתא דהויא בבעלים:
Tossefoth non traduit
ה''ג בקונטרס בבעיא שלישית את''ל כיון דשייכא במקצת כמאן דשייכא בכולה לא אמר. ותימה דא''כ מאי בעי בבעיא רביעית שכרה בבעלים שאלה שלא בבעלים וחזר ושכרה מהו אי חזרה שכירות לדוכתה או לא הא כיון דשאילה שבאמצע לא חשיבא בבעלים היכי תיהדר שכירות לדוכתה ליחשב בבעלי' אחרי שכבר פסקו הבעלים בשאילה שבאמצע אין זו סברא כלל ואין לפרש דבעיא רביעית אינה לפי את''ל שאמרנו אלא לפי מה שנאמר את''ל דאמרי' כיון דשייכא במקצת כמאן דשייכא בכולה דמי ומספקא ליה כיון דלא פסקו הבעלים הדרא לדוכתה או דלמא לא הדרא לדוכתה דשאלה מפסקא דהואיל דמחמת השאילה אין שכירות האחרון יכול ליחשב בבעלים דתרי שייכי לא אמרינן לא הדרא נמי לדוכתה דא''כ היה לו לגמ' לפרש את''ל דאמר ועוד דא''כ למה הוצרך לומר בבעיא ג' את''ל לא אמר כיון דאפי' אמר א''ש הבעיא כי היכי דבעיא ד' חזרה לאת''ל דאמר ונראה כמו שהיה כתוב בספרים בבעיא שלישית ואת''ל דאמרינן כיון דשייכא במקצת כמו ששייכא בכולה דמי וכן משמע בפי' הקונטרס שכן היה בספרו אלא שהוא הגיה לא אמרי' ופשיטא ליה לגמרא דאי לא אמרינן שאלה בבעלים ושכרה וחזרה ושאלה לא הדרא שאילה לדוכתה דכיון דאינה ראויה להתחבר עם השכירות שלפניה אפילו נעשה שכירות עצמו בבעלים איפסיקא לה שכירות דלא הדרא לדוכתה אע''ג שלא פסקו בעלים באמצע אבל את''ל דאמר מיבעיא ליה אם חזרה שאלה לדוכתה דכיון דראויה להתחבר עם השכירות שלפניה אילו נעשה שכירות עצמה בבעלים השתא נמי שלא נעשה בבעלים לא הוי הפסק והדרא לדוכתה או דלמא לא הדרא כיון שהשאילה אינה יכולה להתחבר עם השכירות שלפניה וליחשב מכחה שאילה בבעלים משום דשכירות עצמה לא נעשה בבעלים אלא משום דשייכא בשאילה שלפניה ותרי שייכי לא אמרינן והוי הפסק ולא תחזור השאלה לדוכתה וכן בעיא רביעית ואין הרביעית הולכת באת''ל לכך לא קאמר בה את''ל ואם תפשוט שלישית נפשוט גם רביעית:
הֲדַר אָתְיָא לַהּ שְׁאֵלָה לְדוּכְתַּהּ, אוֹ דִלְמָא אִפְּסִיקָא לַהּ שְׂכִירוּת בֵּינֵי וּבֵינֵי?
Traduction
Do we say that the second period of borrowing returns to its original place, i.e., is the third period, in which one borrowed the cow, essentially a continuation of the first period? Or, perhaps, the period of renting serves as an interruption in the middle of the two periods of borrowing, such that the third period cannot be seen as a continuation of the first period?
שְׂכָרָהּ בִּבְעָלִים וּשְׁאָלָהּ וְחָזַר וּשְׂכָרָהּ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן אָתְיָא לַהּ שְׂכִירוּת לְדוּכְתַּהּ, אוֹ דִלְמָא אִפְּסִיקָא לַהּ שְׁאֵלָה בֵּינֵי וּבֵינֵי?
Traduction
Similarly, in another case, one rented a cow together with borrowing the services of its owner. And then, before returning the cow, he borrowed it from the owner without borrowing the services of its owner. And then, at the end of the borrowing period, he again rented it, without borrowing the services of the owner. What is the halakha? Do we say that the second period of renting returns it to its original place, i.e., is the second period essentially a continuation of the first period? Or, perhaps the period of borrowing serves as an interruption in the middle of the two periods of renting, such that the third period cannot be seen as a continuation of the first period.
תֵּיקוּ.
Traduction
The Gemara concludes: These dilemmas shall stand unresolved.
מַתְנִי' הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשִׁלְּחָהּ לוֹ בְּיַד בְּנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ, אוֹ בְּיַד בְּנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ שֶׁל שׁוֹאֵל וּמֵתָה – פָּטוּר.
Traduction
MISHNA: In the case of one who borrowed a cow, and the lender sent it to the borrower by the hand of his son, or by the hand of his slave, or by the hand of his agent, or by the hand of the borrower’s son, or by the hand of his slave, or by the hand of the agent of the borrower; and it died on the way, the borrower is exempt, because the period of borrowing begins only once the cow reaches his domain.
Rachi non traduit
מתני' ביד בנו. המשאיל שלחה לו לשואל ביד בנו של משאיל:
או ביד בנו [ביד עבדו] או ביד שלוחו של שואל [ומתה] פטור. אם מתה בדרך פליגי בה רבה ורב חסדא בהגוזל קמא (ב''ק דף קד.) רב חסדא מתרץ לה להאי שלוחו דשואל דמתניתין בשכירו ולקיטו שדר בביתו אבל אין עדים שהוא שלוחו דאי איכא עדים הוי שליח וחייב השואל באונסין משמסרו לו רבה אומר אפילו עשאו שליח בעדים לאו שליח הוא להתחייב ע''י באונסין דה''ק ליה איניש מהימנא הוא אי בעית לשדורי בידיה שדר:
אָמַר לוֹ הַשּׁוֹאֵל: שַׁלְּחָהּ לִי בְּיַד בְּנִי, בְּיַד עַבְדִּי, בְּיַד שְׁלוּחִי, אוֹ בְּיַד בִּנְךָ, בְּיַד עַבְדְּךָ, בְּיַד שְׁלוּחֶךָ, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּשְׁאִיל: הֲרֵינִי מְשַׁלְּחָהּ לְךָ בְּיַד בְּנִי, בְּיַד עַבְדִּי, בְּיַד שְׁלוּחִי, אוֹ בְּיַד בִּנְךָ, בְּיַד עַבְדְּךָ, בְּיַד שְׁלוּחֶךָ, וְאָמַר לוֹ הַשּׁוֹאֵל: שַׁלַּח, וְשִׁלְּחָהּ וּמֵתָה – חַיָּיב.
Traduction
The borrower said to the lender: Send it to me by the hand of my son, or by the hand of my slave, or by the hand of my agent, or by the hand of your son, or by the hand of your slave, or by the hand of your agent. Or, in a case where the lender said explicitly to the borrower: I am sending it to you by the hand of my son, or by the hand of my slave, or by the hand of my agent, or by the hand of your son, or by the hand of your slave, or by the hand of your agent; and the borrower said to him: Send it as you have said, and he then sent it, and it died on the way, then the borrower is liable to pay the lender the value of his cow. Since the borrower agreed to the cow’s being brought to him by the hand of another, he bears liability from the moment the cow was transferred into that person’s possession.
Tossefoth non traduit
ואמר לו השואל שלח ושלחה ומתה חייב וכן בשעה שמחזירה. תימה דבהגוזל קמא (ב''ק דף קד. ושם) אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני אפילו עדים חתומים עליה ופריך אלא לשמואל מאי תקנתיה ומשני כי הא דר' אבא כו' דמהני מה שכותב התקבלתי והשתא בלא התקבלתי מהני אם יכול לכתוב שלח לי דאין סברא לחלק בין כותב לאומר פא''פ דכי היכי דמהני באומר מהני נמי בכותב ומאי קשה ליה דקאמר ומאי תקנתיה האיכא תקנתא טובא שיכתבו לו העדים ויחתמו שפלוני אמר לך שתשלח ויש לומר דפשיטא שמוצא תקנות בפשיטות לשמואל כמו לרבי יוחנן ואינו אומר מאי תקנתיה אלא לפי שרוצה להביא מרבי אבא ולאסוקי דאפילו התקבלתי לא מהני אם מת משלח ונפלו נכסי קמי יתמי קודם שבא ליד שליח ואין תקנתא אלא בהרשאה:

וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁמַּחְזִירָהּ.
Traduction
And, so too, this is the halakha at the time when the borrower returns it to the lender. The borrower is absolved of liability only once the cow is transferred to the lender himself or to someone who the lender agreed will bring it to him.
Rachi non traduit
וכן בשעה שמחזירה. אם שלח השואל ביד בנו ועבדו או שלוחו או ביד עבדו ושלוחו של משאיל לא יצאה מרשותו של שואל עד שתבא ליד המשאיל ואם מתה בדרך חייב אמר לו המשאיל שלחה לי או שאומר לו השואל הריני משלחה וכו' ואמר ליה המשאיל שלח ושלחה ומתה פטור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source